|
|
המאופתיה |
||||
![]() |
הומאופתיה היא שיטה ודרך ריפוי הוליסטית וטבעית, המביאה לריפוי דרך החזרת הגוף לפעולה מאוזנת וכיוונו לריפוי עצמי.
ההומאופתיה רואה את האדם כשלם, על נפשו וגופו, ואת תסמיני המחלה שלו כביטוי חיצוני לחוסר איזון פנימי, וכביטוי להתנהלות כללית לא מאוזנת. מכאן, בהתאמה, מה שיש לרפא, הוא את האדם הלא מאוזן. ד"ר סמואל האנמן זיהה כי ביישות הזו הנקראת אדם, פועל כוח חיוני (לשם ההבנה, בדומה לתפיסת המערכת החיסונית ברפואה הקונבנציונאלית, אך בשינוי מהותי, דומה אך לא זהה לתפיסת הצ'י ברפואה הסינית , הקי ברפואה היפנית וכו') שתפקידו לתפעל ולשמר את הגוף בכל רגע מחייו של האדם. הכוח החיוני הוא זה ששולט בהתנהלותו של האדם, בתגובות הגוף לכל סיטואציה שנקראת בדרכו. גם התגובות שאנו מזהים כמחלות, הן תגובתו של הכוח החיוני, ולכן, עלינו לנסות ולקרוא את הסימנים הללו ולהגיב בהתאם. באופן כללי, יש שתי דרכי פעולה עיקריות: להשתיק או להעלים את התגובות, או להשתמש בהן על מנת להבין מה לא תקין או מהי המצוקה שהביאה להופעה של תגובות שכאלו. תפקידו של ההומאופת הוא לזהות את קריאתו של הכוח החיוני ולנתח אותה על מנת להבין איך להענות לה. המטרה, השבת הבריאות, תושג כאשר ייענה הכוח החיוני ויחזור וישיב את עצמו ואת האורגניזם בו הוא שולט לפעולה מאוזנת. עיקרון הריפוי בדומה, אותו גילה האנמן, הוא העיקרון הבסיסי בהומאופתיה, ומכאן גם נגזר השם: הומאו (דומה) פתיה (סבל, מחלה). העיקרון מלמד כי חומר שמסוגל לייצר מכלול תופעות חולי באדם בריא, ירפא אדם הסובל מאותו מכלול תופעות. עקרונות נוספים חשובים, הם עקרון המנה המדוללת , עיקרון טוטאליות הסימפטומים (הוליזם-כוליות), עיקרון המנה המיזערית ועיקרון האינדיבידואליות הטיפול ההומאופתי יעיל לכל הגילאים, מתינוקות ועד לקשישים, לנשים בהריון ולכאלו שאחרי לידה. כמעט כל מחלה ופתולוגיה שאינה מומית, דהיינו היא תהליך חולה, היא ברת טיפול בהומאופתיה; מאסטמה, ובעיות נשימה אחרות, דרך פריחות, פסוריאזיס, גרד, אלופסיות ועוד, מחלות ילדים למיניהן, בעיות מין גבריות (מחלות מין, זיקפה, שפיכה וכו') ובעיות מין נשיות (מחלות מין, מחזור, פוריות, ואגיניסמוס, ד. וגינליות וכו') ועד לבעיות של גיל הזהב, ובעיות מנטליות (בעיות קשב וריכוז, זיכרון וכו') ונפשיות (דיכאון לסוגיו, עצבנות יתר, חוסר מנוחה וכו').
|
